נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "אני רואה חשיבות עליונה ביצירת דיאלוג פתוח ואמיתי בין חברי הכנסת לראשי תעשיית המזון,

"שולחן עגול" בהתאחדות התעשיינים:

מאת:רותה דנינו

התאחדות התעשיינים הפגישה בין חברי כנסת  לבין עשרות 

ראשי תעשיית המזון בישראל, בכדי לקדם הידברות ראשונה מסוגה. זאת במטרה לייצר שיתופי פעולה להגברת השקיפות, הורדת יוקר המחיה והמשך מגמת ייצור מזון בריא, לטובת ציבור הצרכנים וחיזוק התעשייה הישראלית

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "אני רואה חשיבות עליונה ביצירת דיאלוג פתוח ואמיתי בין חברי הכנסת לראשי תעשיית המזון, מתוך כוונה לקדם תהליכים של שקיפות, הורדת יוקר המחיה והמשך ייצור מזון בריא ואיכותי לטובת ציבור הצרכנים תוך כדי שמירה על התעשייה הישראלית"

13 ח"כים ועשרות תעשיינים החברים באיגוד המזון של התאחדות התעשיינים ערכו היום (ראשון, 7.5) בצהריים "שולחן עגול" במשרדי ההתאחדות בתל אביב, במטרה לקיים שיח פתוח על אתגרי תעשיית המזון הישראלית.

חברי הכנסת הגיעו למפגש במטרה להכיר את תעשיית המזון ולהיחשף לעולם המורכב של תעשיית המזון, לתמורות והשינויים שחלים בענף, ולקדם יחדיו מהלכים עתידיים לטובת הצרכנים והכלכלה הישראלית. 

בין הנושאים המרכזיים שעלו בדיון על ידי התעשיינים, אשר מצריכים התייחסות מצד הממשלה - הצורך בחינוך טכנולוגי ומערך הכשרה מקצועית, המתאים לצרכי תעשיית המזון בארץ, בשל מחסור מתמיד בכוח אדם טכנולוגי מקצועי; נטל רגולציה כבד, בעיקר על התעשייה קטנה והבינונית (כיום המפעלים נאלצים להתמודד עם כ- 50 רגולטורים שונים בעת פעילותם השוטפת); הצורך בעידוד השקעות בתעשייה כבסיס ליכולת התחרותית של התעשיינים להתמודד מול יבוא פרוע; צורך בתמיכה ביצואנים, בייחוד לאור משבר היורו והדולר; הצורך בהסכמי סחר הדדיים. כיום מדינת ישראל מאפשרת יבוא נטול מכס ממדינות רבות, אך מדינות אלו גובות מכס גבוה על יבוא של מוצרים ישראליים לשטחן; נציגי התעשייה והממשל, הסכימו שאת רפורמת הבריאות וסימון המוצרים, יש לנהל באופן אחראי, מאוזן ומדורג, בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון.

במפגש השתתפו הח"כים הבאים (ע"פ א'-ב'): ח"כ איילת נחמיאס ורבין, ח"כ איתן ברושי, ח"כ אלי אללוף, ח"כ יוליה מלינובסקי, ח"כ יפעת שאשא-ביטון, ח"כ מיכל בירן, ח"כ מירב בן ארי, ח"כ נורית קורן, ח"כ עודד פורר, ח"כ ד"ר עליזה לביא, ח"כ עפר שלח, ח"כ רחל עזריה וח"כ שרן השכל.

על פי נתוני התאחדות התעשיינים, בישראל פועלים כ- 1,762 מפעלי מזון בכל רחבי הארץ. כ- 82% הם מפעלים קטנים ובינוניים (בין 20-100 עובדים), וכ- 18% הם מפעלים גדולים. כלל תעשיית המזון בישראל מעסיקה כ- 65 אף עובדים ישירים, ועל כל עובד מועסקים באופן עקיף עוד 3 נותני שירותים בתחומים שונים, כמו בנקאות, הסעדה, ביטוח, הובלה ועוד.

כמו כן תעשיית המזון בישראל היא גם מהמעסיקות הגדולות ביותר באזורי הפריפריה- בצפון ובדרום. לדוגמה באזור חיפה, תעשיית המזון מעסיקה כ- 4,400 עובדים ובאזור עכו כ- 5,100 עובדים.

בנוסף תעשיית המזון הישראלית נחשבת לחדשנית במיוחד, ומשווקת למשק כ- 5,000 מוצרים חדשים כל שנה.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "כנשיא התאחדות התעשיינים, אני רואה חשיבות עליונה ביצירת דיאלוג בין חברי הכנסת לראשי התעשייה ומתוך כוונה לקדם תהליכים של שקיפות, הורדת יוקר המחיה והמשך ייצור מזון בריא ואיכותי לטובת ציבור הצרכנים תוך כדי שמירה על התעשייה הישראלית. יש לזכור כי תעשיית המזון היא נכס אסטרטגי של כל משק, ושל המשק הישראלי בפרט. על כן, לאור מדיניות עידוד היבוא של הממשלה, יש חשיבות גדולה להוזלת עלויות היצור. הוזלה זו תתמוך במדיניות הממשלה, תיצור תחרותיות ותסייע להורדת יוקר המחייה". כמו כן ציין ברוש כי "אנחנו שותפים מלאים של משרד הבריאות, בשאיפה וברצון לפתח מוצרים בריאים יותר. על מנת להגיע לכך נדרשות השקעות מהותיות במחקר ופיתוח, בייחוד בקרב מפעלים קטנים ובינוניים, אשר יבטיחו את הטעמים אליהם הורגלו הצרכנים מצד, ואת השיפור בבריאות הציבור מאידך".

יו"ר איגוד המזון של התאחדות התעשיינים ובעלי ויסוצקי, שלום זידלר: "תעשיית המזון  ממוקדת במחויבות לספק לצרכן הישראלי, את המוצרים הטובים ביותר- באיכות גבוהה, בטעם שהוא אוהב ובמחיר הוגן. זאת תוך תחרות במוצרי יבוא במרבית קטגוריות המזון. אנו מאמינים כי שיתוף פעולה אמיתי בין הרגולטור לבין תעשיית המזון, יוביל להמשך שיפור באיכות המוצרים, בהרכבם ועלותם לצרכן״.

יו"ר ועדת הבריאות, ח"כ אלי אללוף: "תעשיית מזון חזקה היא אינטרס לאומי ואחד ממקורות החוסן הלאומי. חשוב לשים לב כי בצד השיח החשוב על זכויות העובד, לא נפגע בתעשייה המספקת אלפי מקומות עבודה לתושבי ישראל".

ח"כ מירב בן ארי: "תעשיית המזון בישראל הנה תעשייה מובילה בכל הקשור ליצירתיות, חדשנות ופיתוח מזון. בשנתיים האחרונות קיימתי סיורים רבים במפעלי מזון בארץ, שכן אני רואה חשיבות רבה בעידוד של אזרחי ישראל לרכוש מוצרי מזון 'כחול לבן'. רכישת מוצרים ישראלים טובה לתעסוקה, לתעשייה ולצמיחה של המשק כולו".

ח"כ עפר שלח: "התעשייה הישראלית, ובתוכה תעשיית המזון, היא לב הכלכלה שלנו. התעשיינים הישראלים הם לא הבעיה בסוגיית יוקר המחיה, אלא הפיתרון, וצריך לבחון כל צעד גם בראי של שגשוג והתקדמות התעשייה."

ח"כ איתן ברושי: "מדינת ישראל חייבת לשמור על עצמאות ייצור במזון – אסור לנו להיות תלויים באחרים, ולפיכך ובראיה אסטרטגית מחובתנו לדאוג ולטפח את התעשייה והחקלאות הישראלית ולשמור ולהגן על תוצרת המזון הישראלית. חשוב לשמור את השוק המקומי לתוצרת המקומית.
אנו חייבים לשמור על ביטחון המזון ועל הביטחון התזונתי
במקביל חובה עלינו לסייע לפיתוח טכנולוגיות חדישות שיסייעו לתעשייה הישראלית להתמודד עם התחרות שמגיעה מעבר לים.
במדינת ישראל נסגרים מפעלים ובגלל יוקר המחיה, הרגולציה חונקת, רצו להוריד את יוקר המחיה והופכים את הפועלים למובטלים, התעשיינים אינם אויבי האומה, את המחיר של ההפקרות נשלם כולנו בקרוב ובעיקר באזורי הפריפריה המוחלשים גם כך".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין: "החברות בישראל הן חדשניות ופורצות דרך. אין ספק שהתעשייה כולה עוברת אתגרים רבים וכי לתעשיית המזון אתגרים ייחודיים. אני משוכנעת שתעשיית המזון  תהיה חוד חנית לפיתוחים עולמיים גם בכל מה שנוגע להפחתת הרכיבים הלא הבריאים במזון, מתוך דאגה אמיתית וכנה לבריאות הלקוח הישראלי, ובמיוחד ילדי ישראל".

ח"כ יוליה מלינובסקי: "מדינת ישראל מחויבת לשמור על תעשיית המזון שלה עצמאית ככל הניתן על מנת שלא נאלץ להסתמך על טוב ליבן של מדינות העולם. תעשיית המזון הישראלית היא עוגן כלכלי, תעסוקתי וחברתי במדינת ישראל ולכן יש לה אחריות כלפי האזרחים בשמירה על רמת מחירים הוגנת , בריאות הציבור ותנאי העסקה מכבדים לעשרות אלפי העובדים בתעשייה״.

ח"כ יפעת שאשא-ביטון: "תעשיית המזון הישראלית מחויבת לבצע כל העת תהליכים לשיפור המוצרים ולפעול לקידום ייצור מזון בריא.  זו משימה לאומית ממדרגה ראשונה אשר כוללת את התגייסותם המלאה של יצרני המזון הישראליים".

ח"כ נורית קורן: "בשנות ה- 70' וה- 80' התעשייה הייתה הדגל של מדינת ישראל. כיום אנחנו מתברכים בחדשנות בהיי טק. יש לשלב בין השניים על מנת שמדינת ישראל תוביל כלכלה חזקה, שמצד אחד תעסיק עובדים רבים ותמנע אבטלה, ומצד שני תביא לפריחה כלכלית גדולה ולישראל חזקה".

ח"כ עודד פורר: "התלות של אלפי עובדים ועשרות ספקים בענף זה היא קריטית למשק הישראלי וחובה למצוא פתרון הולם לפני שנגיע לקריסה מוחלטת של הענף והכנסה של אלפי עובדים למעגל האבטלה.
לצערי המצב בפריפריה קשה אף יותר. הקושי במציאת עובדים והשארתם בצפון ובנגב לדוגמא מקשה על החברות לשמר את בתי העסק. סיוע של המדינה בלימוד התנהלותי וכלכלי נכון, חקיקה שתביא להרחבת מקצועות הנכללים כעבודה מועדפת לדוגמא והפחתת בירוקרטיה ורגולציה מצד הרשויות יוכלו להציל את הענף".

ח"כ ד"ר עליזה לביא: "על מנת לעזור לתעשייה בישראל ותעשיית המזון בפרט, יש להפחית את הרגולציה הכבדה שעימה הם נאלצים להתמודד. בין השאר מערך הכשרות בישראל הוא פונקציה מרכזית המשפיעה על תעשיית המזון, איכות המזון, ויוקר המחיה בישראל בכלל. לכן קשה לדבר על שוק המזון בישראל במנותק מהשלכותיו של מונופול הכשרות בישראל על מרכיבים אלו. הביקוש הגבוה למזון כשר בישראל  אינו מהווה הצדקה לבירוקרטיה מסואבת על חשבון הציבור. לכן נדרשת כאן רפורמה עמוקה מן היסוד ובמרכזה הפרטת מערך הכשרות".

ח"כ רחל עזריה: "הדיון היום חשוב כי הוא מייצר שיתוף פעולה בין הרגולטורים לתעשיינים לטובת הסרת החסמים הקיימים היום שיסייעו להורדת המחירים. אחד התחומים שאני פועלת בו, הוא עלויות הכשרות והכבדה על התעשיינים בנושא. ההבנה היום שיש צורך לפתוח את שוק נותני הכשרות לתחרות ולהקל על הבירוקרטיה על התעשייה, אמשיך לעבוד בשותפות יחד עם התעשיינים כדי שאת החסם הזה נוכל להוריד מעל יצרני המזון בישראל."

ח"כ שרן השכל: "שוק המזון בישראל סובל מחסמים רגולטורים רבים, כתוצאה מכך מחירי המזון בישראל הם גבוהים מדי. שיתוף הפעולה של נבחרי הציבור ואנשי התעשייה יאפשר להוביל רפורמות חשובות כגון התרת הרגולציה ויצירת תחרות, בעיקר בשוק הסיטונאי, וכך נוכל להוריד את המחירים".