הפצת תמונות של
קטינים ברשת
מה עושים ???
באדיבות עורכי הדין ורד
כהן ורענן בר - און,
ממשרד בר - און, כהן,
עורכי - דין,
מסבירים, כי כדי
להילחם בתופעת הפצת
תמונות של קטינים
ברשת
נדרשת גם החמרת
הענישה של העבריינים
מאת:רותה דנינו
כתב אישום הוגש בימים אלה נגד נערה בת
16, ממרכז הארץ, שהעתיקה מהנייד של חברתה את תמונותיה בהלבשה תחתונה והפיצה אותן
לתלמידים בכיתה. הנערה מואשמת בהטרדה מינית, חדירה לחומר מחשב שלא כדין ושיבוש
הליכי חקירה.
למרבה הצער, אנו עדים להתפשטות התופעה המכוערת של הפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשתות השונות. חלק מהמקרים אף הסתיימו בהתאבדות של בני נוער, בארץ ובעולם, לאחר שתמונות אינטימיות שלהם הופצו ברשת.
לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998, הטרדה מינית כוללת גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. (סעיף 3 (5א) לחוק).
לפי החוק, המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(5א), דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981,
כלומר עבירה שעונשה 5 שנות מאסר !
עוד קובע החוק, כי הטרדה מינית היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק בגינה פיצוי בסך של 120,000 ₪ (קרן) ללא הוכחת נזק.
בנוסף לחוק למניעת הטרדה מינית, הרי אם מדובר בהחזקת והפצת חומר תועבה – ישא באחריות פלילית לא רק מי שפרסם את התמונות לראשונה, אלא גם כל מי שמחזיק פרסומים אלה או צורך אותם. חוק העונשין קובע עונש של 5 שנות מאסר למי שמפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (סעיף 214 (ב) לחוק העונשין), ועונש של שנת מאסר למי שמחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או למי שצורך פרסום כזה גם בלי להחזיק בו (למשל כאשר הצפייה בחומרים אלו נעשית דרך רשת האינטרנט בצפייה ישירה, שאינה כרוכה בהורדה מהאינטרנט ושמירה במחשב). (סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין).
יש לזכור, כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 שנים.
והנה, למרות שהמחוקק הישראלי החמיר בעבירות אלה ככל שהן מתייחסות לקטינים, אנו נחשפים לעתים קרובות מאוד למקרים של פרסום והפצת תמונות עירום של בני נוער, על ידי חברים לכתה, חברים לשעבר ואחרים.
אז מה אפשר לעשות ???
ראשית -
לדעתנו, ה"מלחמה" במחזיקים ומפיצים תצלומי או סרטוני עירום אינה יכולה לעצור בשלב החקיקה. על מנת שמלחמה נחוצה זו תהא אפקטיבית, יש צורך להחמיר בפועל בעונשם של עוברי עבירות אלה. ככל שעונשי המאסר בפועל יהיו גבוהים יותר – ירתיע הדבר את העבריינים הפוטנציאליים.
שנית -
ניתן "לתקוף" תופעה זו גם במישור העוולה האזרחית. כאמור, הטרדה מינית מהווה גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית, וככזו היא עשויה להביא לפיצוי כספי ניכר של הקורבן.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי בית המשפט רשאי לפסוק בהליך אזרחי פיצוי של 120,000 ₪ (קרן) אפילו ללא הוכחת נזק.
לדעתנו, במישור הפלילי נחוצה החמרת הענישה של העבריינים, ובמישור האזרחי נחוצה פסיקת סכומי פיצוי נכבדים נגד המעוולים.
צריך לזכור, שהנזק לקורבנות הינו עצום ורב. האינטרנט מעצים את הפגיעה בקורבנות. התמונות מועלות בתוך שניות, והמידע זורם ברשת בתוך רגעים, כאשר אין כל אפשרות לאתר ולהשמיד אי פעם את העותקים המביכים, המגיעים לכל רחבי העולם.
החמרת הענישה וסכומי הפיצוי הגבוהים יעבירו מסר, לפיו הרשת החברתית איננה כסות לביצוע מעשים אלה. אכסניית הרשת החברתית אינה "מקפיאה" את חוקי המדינה. השימוש במחשב הביתי אין בו כדי להכשיר פעולות אסורות, לרבות פרסום חומרי תועבה וצריכתם. כאשר יהא ברור שכל פעילות וירטואלית פוגענית עלולה לגרור אחריה השלכות כבדות – יחשבו העבריינים והמעוולים פעם נוספת.
למרבה הצער, אנו עדים להתפשטות התופעה המכוערת של הפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשתות השונות. חלק מהמקרים אף הסתיימו בהתאבדות של בני נוער, בארץ ובעולם, לאחר שתמונות אינטימיות שלהם הופצו ברשת.
לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998, הטרדה מינית כוללת גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. (סעיף 3 (5א) לחוק).
לפי החוק, המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(5א), דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981,
כלומר עבירה שעונשה 5 שנות מאסר !
עוד קובע החוק, כי הטרדה מינית היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק בגינה פיצוי בסך של 120,000 ₪ (קרן) ללא הוכחת נזק.
בנוסף לחוק למניעת הטרדה מינית, הרי אם מדובר בהחזקת והפצת חומר תועבה – ישא באחריות פלילית לא רק מי שפרסם את התמונות לראשונה, אלא גם כל מי שמחזיק פרסומים אלה או צורך אותם. חוק העונשין קובע עונש של 5 שנות מאסר למי שמפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (סעיף 214 (ב) לחוק העונשין), ועונש של שנת מאסר למי שמחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או למי שצורך פרסום כזה גם בלי להחזיק בו (למשל כאשר הצפייה בחומרים אלו נעשית דרך רשת האינטרנט בצפייה ישירה, שאינה כרוכה בהורדה מהאינטרנט ושמירה במחשב). (סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין).
יש לזכור, כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 שנים.
והנה, למרות שהמחוקק הישראלי החמיר בעבירות אלה ככל שהן מתייחסות לקטינים, אנו נחשפים לעתים קרובות מאוד למקרים של פרסום והפצת תמונות עירום של בני נוער, על ידי חברים לכתה, חברים לשעבר ואחרים.
אז מה אפשר לעשות ???
ראשית -
לדעתנו, ה"מלחמה" במחזיקים ומפיצים תצלומי או סרטוני עירום אינה יכולה לעצור בשלב החקיקה. על מנת שמלחמה נחוצה זו תהא אפקטיבית, יש צורך להחמיר בפועל בעונשם של עוברי עבירות אלה. ככל שעונשי המאסר בפועל יהיו גבוהים יותר – ירתיע הדבר את העבריינים הפוטנציאליים.
שנית -
ניתן "לתקוף" תופעה זו גם במישור העוולה האזרחית. כאמור, הטרדה מינית מהווה גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית, וככזו היא עשויה להביא לפיצוי כספי ניכר של הקורבן.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע, כי בית המשפט רשאי לפסוק בהליך אזרחי פיצוי של 120,000 ₪ (קרן) אפילו ללא הוכחת נזק.
לדעתנו, במישור הפלילי נחוצה החמרת הענישה של העבריינים, ובמישור האזרחי נחוצה פסיקת סכומי פיצוי נכבדים נגד המעוולים.
צריך לזכור, שהנזק לקורבנות הינו עצום ורב. האינטרנט מעצים את הפגיעה בקורבנות. התמונות מועלות בתוך שניות, והמידע זורם ברשת בתוך רגעים, כאשר אין כל אפשרות לאתר ולהשמיד אי פעם את העותקים המביכים, המגיעים לכל רחבי העולם.
החמרת הענישה וסכומי הפיצוי הגבוהים יעבירו מסר, לפיו הרשת החברתית איננה כסות לביצוע מעשים אלה. אכסניית הרשת החברתית אינה "מקפיאה" את חוקי המדינה. השימוש במחשב הביתי אין בו כדי להכשיר פעולות אסורות, לרבות פרסום חומרי תועבה וצריכתם. כאשר יהא ברור שכל פעילות וירטואלית פוגענית עלולה לגרור אחריה השלכות כבדות – יחשבו העבריינים והמעוולים פעם נוספת.
עורכי
הדין ורד כהן
ורענן בר - און, ממשרד
בר - און, כהן, עורכי - דין,
אשר מדורג כמשרד מוביל
בישראל בעריכת דין , ובכלל
כך בתחום הליטיגציה
– התדיינות בבית
המשפט , דיני משפחה
ודיני ביטוח ונזיקין ,
כולל רשלנות רפואית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה